בלנקו אוכל רחוב לאירועים מזמינים אתכם להנות מאוכל הרחוב הכי טעים באירוע הקרוב.

פלאפל הוא מאכל מסורתי מהמזרח התיכון, המוגש בלחם שטוח שנארז בשקיות (המכונה גם טאבו או פלאפל) ולעתים קרובות מכנים אותו עטיפה או כריך כשהוא מוכן בדרך זו. פלאפל היה סוג נפוץ של אוכל רחוב ומזון מהיר במצרים הפרעונית ובלבנט. במהלך הרמדאן אוכלים כדורי פלאפל כחלק מארוחת האיפטר, השוברת את הצום היומי בשקיעה.

כדורי פלאפל מיוצרים משעועית במצרים וחומוס בלבנט. לעתים קרובות הם נאכלים כחטיף או כחלק ממז (מגש) או כמתאבן. ניתן לקשט אותם בסלט, ירקות כבושים, רוטב חם או רוטב על בסיס טחינה.

דוכן פלאפל לאירוע 

פלאפל הוא כדור מטוגן של חומוס מתובל, והתיבול משתנה בהתאם למתכון הסודי ביותר של מוכרי הפלאפל. כדורי פלאפל הם צ'יפס חומוס ממולא בפיתה עם עגבניות, חמוצים וקורט תבלין. כפי שתראו בכל מתכון לפלאפל, לעתים קרובות מוסיפים מעט שום, בצל, פטרוזיליה וכוסברה לתערובת.

זה נשמע פשוט

אבל יש אלפי גרסאות שונות. האחת היא שבחלקים מסוימים במזרח התיכון משתמשים בפולי פאבה במקום בתערובת של תבלינים וחומוס. רוב הפלאפל שתקבלו באמריקה מאופיין בגוון ירקרק של פטרוזיליה, כוסברה, נענע ושאלוט, מעורבב עם רסק גרגרי חומוס, שום, כמון, זרעי כוסברה, פלפלים ועוד מגוון מרכיבים. ברגע שתלך ברחובות תל אביב, ירושלים או חיפה, תגלה דוכן פלאפל. המספר העצום של מפרקי הפלאפל ברחבי הארץ פירושו שפלאפל הוא המאכל הלאומי כברירת מחדל בישראל. במשה פלאפל כולם מגישים, וכל מה שיש לכם, זה מוגבה לאטרקציה המרכזית על ידי כדורי החומוס הפריכים שהם הצד החיצוני.

פריך מבחוץ

לח וחמישי מבפנים, פריט החומוס המתובל הפך למאכל רחוב נפוץ באירופה הים תיכונית ובצפון אפריקה וכעת הוא החטיף הפופולרי ביותר בעולם. פלאפל הוא במקור מהמזרח התיכון, במיוחד ממצרים, והוא שנוי במחלוקת באזור, אך ההיסטוריה שלו מספרת סיפור אחר בימינו. בעוד שכמה תרבויות טוענות כי הן המצאה ורכוש של בית המשפט, הפופולריות של פלאפל התפשטה הרבה מעבר למקור המקורי הגיאוגרפי.

זהו אחד משמונה דוכני מסעדות בחדר האוכל Crossroads Collective

משאית המזון והמסעדה פלאפל גיא, יצרני פלאפל, כריכי שווארמה עוף ועוד, פתחו מיקום כזה בצד המזרחי של אולם האוכל שנפתח בנובמבר. המסירה הגדולה ביותר היא דלפק הזכוכית הגדול הפונה לרחוב, וחושף מגוון סלטים הנגישים במיוחד ללקוחות עם חמוצים ומגשים חמים של פלאפל וכדורים טריים.
למידע מורחב בתחום של דוכן פלאפל לאירועים עליך לגלוש לאתר blankobar.co.il

הדוכן עצמו זעיר

לא יותר מאדם רחב, מוסתר מאחורי פח אשפה, אבל מספיק כדי להשיג לו מגש פלאפל, אותו הוא מטגן באתר. לקוחות יכולים להשתמש בטחינה, אך הוא מעדיף מנגו פיקנטי, אמבה, רוטב תמרים ודיבי, ותמצאו גבינת פלאפל אם תשאלו. הוא קוטף את הכדורים ושכבת המרכיבים – חסה, עגבניות, מלפפונים ולפת – לפני שמגלגל את הכריך.

מדובר בניתוח של אישה אחת עם ירקות כבושים מעולים

חומוס משיי, גרסה נטולת בשר מהפנטת למלית אראייס, שקיות פיתה ועטיפות קראנץ 'ישראליות. הפלאפל מגיע בשלושה צבעים: אדום עם פפריקה וצהוב עם כורכום או ירוק עשבוני קלאסי. מכה התבלינים מנוגדת לכורכום עם טעם הפלאפל ומבטיחה שכל ביס יישאר מעניין.

כשהתחלתי לפתח את פרויקט הצילום הזה של דוכן פלאפל בשוק איכרים לפרויקט הצילום הזה לא ציפיתי להיות כל כך עסוק בשימוש של חפצים ומרכיבים על המעמד

היה לי עניין מוגבר בהצבת חפצים על הביתן ובאופן שבו אני מתייחס לחלל ולמקום. אבל חשבתי שהדבר המעניין ביותר בתא הוא המוכר עצמו, וכשצילמתי אותו הסתכלתי על הידיים שלו יותר מאשר על הפנים שלו.

מנקודת מבט של לייבניציאן, דוכן הפלאפל הוא בפני עצמו, ואני רואה בו לא רק שוק, אלא גם בגלל החפצים שמגישים לו פלאפלים. בידיעה שהתא הופך לחלל ומקום, אני מתעניין בחפצים, בלי קשר לאופן שבו הם מסווגים.

כשעשיתי את הראשון, הוצאתי את העלה מתוך ספר התפוחים וחשבתי שזה הולך להיות החלק הראשון של כל החוויה.

החומוס השני שלי היה פריך ורך כמו פלאפל, וסט הצ'ילי השלישי שלי היה בלי חום או צריבה. אכלתי ונהנתי מכל העניין בכמה דקות, החל מהשני שקניתי לקחת הביתה.

לפלאפל שלי אני אוהב חומוס, אבל יש להם יותר טעם ממה שיכול להתחרות בחומוס, שבסופו של דבר מסיח את הדעת ממה שלדעתי הוא טוהר חווית הפלאפל. החלק השני הוא כי פלאפלים כפופים לאינספור וריאציות בתבלינים איתם הם מוגשים.